לקחנו את הנושא של שמות מתחם בעברית למבחן , בדקנו מספר ביטויים בעברית , בתוצאות החיפוש וקיבלנו את התוצאות הבאות  :
בחרנו בשלושה נושאים משותפים לחיי כולנו שנחשבים לתחרותיים בתחום הקידום הישראלי : הכרויות , עיצוב אתרים, נדל”ן .

בחיפוש אחר ביטויים אלה ב Google.co.il גילינו שאין אף לא תוצאה אחת המכילה שם דומיין בעברית ונמצאת בשלושת העמודים הראשונים .

בדקנו את דעתם של מומחים נוספים בתחום הקידום , לגבי שמות מתחם בעברית , וראינו שאף אחד לא ממש ממליץ על שימוש בשמות דומיין בעברית .
כמו כן ,ישנה סברה שגוגל מעניש שמות דומיין בעברית , או לפחות חלק מהם. (ניתן לקרוא על כך גם בבלוג של פבל) .

מהם אם כך החסרונות של שמות דומיין בעברית  ?  כחברה שעוסקת הן בקידום והן בפיתוח ועיצוב אתרים , נוכל לומר לכם שנתקלנו בלא מעט בעיות של תאימות בין תרגום הדומיין בדפדפנים שונים , למשל אם תשימו לב באקספלורר השם דומיין לא מתורגם למחרוזת ה UNICODE שלו . בעיות כאלה גורמות לתקלות בהעברת מידע בין פלאש למשל לאותו דומיין בעברית , כמו כן ישנן עוד שורה של תקלות כגון , קישורים שאנו מקשרים לשמות הדומיין צריכים להיות מתורגמים נכון . ומי המציא את כתיבת שם המתחם בעברית בדפדפן ? שימו לב שהנושא ממש לא נוח לשימוש – מעבר בין אנגלית בכתיבת ה WWW  לעברית , וחזרה על מנת לרשום את הסיומת (co.il / com ) .

מסקנה, הימנעו מרכישת שם דומיין בעברית (אגב גם העלות יקרה , והחידוש יקרים) , והתמקדו בבחירת שם דומיין מתאים באנגלית .

לצורך ההבהרה , שימו לב שמדובר כאן במקרה שונה לגמרי מהמצבים בהם אנו מעבירים את האתר שלנו לכתובת דומיין אחרת . ואז נדרשים לפעול לפני הנחיות גוגל לביצוע הפניית 301 Permanently redirect   .המצב הבא הוא שכיח למדי כי הוא יכול לקרות מספר פעמים בחייו של אתר כחלק משדרוגו או העברתו לטכנולוגיה אחרת .

מה שקורה בתהליך שכזה הוא שהאתר למעשה לאחר שדרוגו עולה לכתובת המתחם(דומיין) הקיים והוותיק אך שמות העמודים משתנה , ובמקרה יותר גרוע – הטכנולוגייה עליה מבוסס האתר (למשל .NET) עוברת למערכת בטכנולוגיית PHP  למשל . אז כבר צריכים להיות יצירתיים ואני אסביר בהמשך …

הבעיה הראשונה : נגישות הגולשים לעמודי האתר החדשים ממנועי חיפוש.

במידה והגולשים שלכם מחפשים את האתר שלכם בגוגל ומגיעים לתוצאות החיפוש עם קישורים לעמודים שכבר לא קיימים באתר החדש שלכם , אז אתם תתחילו לאבד את הגולשים החדשים והקיימים מכיוון שהם יקבלו הודעת 404 Not found   אם שאם יש לכם מערכת התומכת ב UrlRewrite  אז תוכלו להציג עבורם עמוד יותר ידידותי לגולש האובד ..

הבעיה השניה: Google Crawler  - זחלני מנועי החיפוש.

אם קידמתם את האתר הישן שלכם , בתהליך האינדוקס של עמודי האתר ובייחוד אלה המקודמים , תיאלצו  לקדם מהתחלה את העמודים החדשים מכיוון שתוכנם השתנה, ושמותיהם השתנו .

אז הרי לכם פתרונות לבעיות המוצגות כאן :

1. לפני שאתם רצים להעלות את האתר החדש שלכם לכתובת דומיין הנוכחית ובמידה וטכנולוגיית האתר לא השתנתה, אך שמות העמודים השתנה בצעו את הדבר הבא :

שמרו בצד את העמודים המקודמים (דפים) אם מדובר בעמוד דינאמי שמקבל למשל כפרמטר את הכתובת לעמוד (כגון  http://mywebsite.com/product.php?id=2)  אז שמרו לכם בצד את העמוד (קובץ) שנקרא product.php . לאחר שהעליתם את קובצי האתר / המערכת החדשים לדומיין העלו את העמודים ששמרתם בצד ושימו בראשם הפניית 301 אל העמודים הרלוונטיים באתר החדש.

2. במידה והעברתם את האתר שלכם מטכנולוגיית ASP  ל PHP למשל , אז תוכלו להיות יצירתיים כאן , סביר להניח שעל שרת האכסון שלכם שתומך כרגע ב PHP  לא תוכלו להעלות קובץ ASP או ASPX , מה שכן תוכלו לבצע , זה יצירת קובץ .htaccess שבו תציגו חוקיות שבה כל עמוד שמחזיר 404 או שאינו קובץ/ תיקייה קיימים בשרת , יפנו עם פרמטר שיכיל את שם הדף המבוקש לעמוד/ קובץ שתייצרו בשרת.

הנה לכם דוגמא איך ייראו קובצי ה HTACCESS  שלכם  ו העמוד הפניות המרכזי .



הסבר: במידה והגולש או מנועי החיפוש הגיעו לעמוד שלא נמצא , שלח אותם לעמוד בשם redirect.php
עם פרמטר oldFile שמכיל את שם העמוד המבוקש (למשל : אם העמוד הישן נקרא clients.aspx , אז ההפניה תיראה כך : /redirect.php?oldFile=clients.aspx)

כעת עליכם לדאוג שעמוד redirect.php  יבצע את הפניית ה 301   בהתאם לשם העמוד המקודם  למשל כך :

הסבר:   בדוגמה זו בדקנו ספציפית אם שם הקובץ הישן המבוקש הוא  clients.aspx  והפננו את הגולש לעמוד החדש ב /customers/clients/

לסיכום :

כאשר אתם נתקלים בחשש ממעבר למערכת מתקדמת , או עקב שדרוג האתר שיפגע בקידום העמודים בו ,כל עוד יצרתם עמודי תוכן איכותיים להחלפת העמודים הישנים, רק תבצעו את ההפניות כפי שהמלצנו כאן ואתם מסודרים .

בהצלחה.

החלטתי לקחת את הנושא לבדיקה ולחקור כיצד גוגל אוהב לקרוא את השפות האחרות של האתר שלנו כאשר הדומיין המרכזי מחזיק את השפה הדומיננתית יותר של האתר.  לאחר חיפוש של מאמרים בנושא הקשורים לקידום אתרים ושפות נוספות לאתר , התבהרה לי התמונה: אני לא היחידי שנמצא בדילמה הזו , ויש עוד המון שמשקיעים לא מעט על מנת למצוא את התשובה החד-משמעית .

ברוב המקרים שבהם הנושא עלה לדיון , הוצגו טיעונים שהתבססו על דוגמאות מיישום אצל חברות גדולות ואצל גוגל באתרים השונים שלה.

על מנת לעשות קצת סדר בדברים , אציג את האפשרויות שניתן ליישם מספר שפות בפיתוח אתרים ולאחר מכן נראה כיצד כל שיטה או אפשרות כזו משפיעה או יכולה להשפיע על קידום האתר שלנו.

שיטת הפרמטר בכתובת ה URL
זוכרים איך נהגנו לפתח אתרים לפני מספר בודד של שנים ? עם שליחת פרמטרי ה CLIENT  ב POST  או GET  בכתובת היעד לשרת . בצורה דומה השיטה של החלפת שפה לאותו עמוד מבוצעת , שליחת מזהה או מחרוזת מזהה של השפה הרצויה לשרת , תרגום של זה לטעינת העמוד הדינאמי הרלוונטי מבסיס הנתונים והצגת העמוד בשפה הנבחרת בדפדפן.

לשיטה זו יש 3 חסרונות עיקריים :
בכל פעם שנרצה לקשר לעמוד בשפה מסוימת , נצטרך “לנחש” את הפרמטר בשדה הכתובת URL  , ולא תמיד נזכור מה הפרמטר הנדרש.

1. חישבו על הזחלן של מנועי החיפוש : אם במקרה לא יצא לו  לעבור / לעקוב אחר קישור לעמוד בשפה זו , העמוד בשפה הזו לא יאונדקס .
2. יהיה לנו קשה לבצע הפרדה ברורה בניתוח הנתונים הסטטיסטיים של העמודים לכל שפה. מכיוון שלכל עמוד ישנם מספר מופעים (לכל שפה אחד) ולכן ההבדלה כאן קשה יותר.

שיטת הסאב-דומיין
שיטת ה SUBDOMAIN  למשל :  English.mywebsite.com לכל שפה עושה הפרדה דיי ברורה ויש לה יתרונות אך גם חסרונות , היתרונות העיקריים הם:

1. ישנה הפרדה ברורה בין שפות התוכן .
2. בסריקה של הזחלן (Crwaler) את האתר , קיימת חציצה מובהקת בין כל דומיין לדומיין ואין כפילויות של עמודים .

החסרונות בשיטה זו , היא התחזוקתיות : נדרשת הגדרה בצד השרת הכוללת פתיחת רשומה ב DNS  והגדרה מתאימה לכך בשרת ה WEB  שלנו .

שיטת תת-ספריה
בשיטת התת תיקייה לכל שפה נרצה לפתוח תיקייה משלה ולתת לה את השם המתאים למשל:
www.mywebsite.com/english וכו’ לכל שפה נוספת .

שיטה זו מאד פופולרית אם משוים את האתרים הגדולים כמו Microsoft וגוגל (www.microsoft.com/en)  לשיטה זו מספר יתרונות מבחינת הקידום:
יש הפרדה ברורה לכל תיקייה מבחינת הזחלנים .
אנו יכולים לשלוט בעזרת robots.txt אחד על איזה תיקייה (שהיא בעצם תת אתר) נרצה שהזחלו יעבור ואיזה לא.

1. ניתוח דוחות סטטיסטיים יראה הפרדה מובהקת בין שפה לשפה.
2. הפרדה כזו מאפשרת לנו ליישם עותק של קובצי האתר לכל שפה בהתאם , ובסיס נתונים נפרד לכל שפה.

החסרון בשיטה זו הוא שאנו צריכים ליישם שינויים והתאמות בבסיס הנתונים כך שלמשל מיקום של תמונות יתאים לכל תת- תקייה בהתאם למיקום הקבצים בשרת .

לסיכום:
נראה שמבחינת מנועי חיפוש , ושיקולי הפיתוח של האתר , הפרדה של תת-תיקייה לכל שפה נוספת היא הפתרון האופטימלי .

מי שקרא את החלק הראשון “באילו פרמטרים גוגל מדרג אותנו” שם  וידאנו מספר עובדות חשובות הקשורות  לקישורים הנכנסים , שכללו מילות מפתח ממוקדות  כאשר העוגן נמצא במשפטים המופיעים בקישורים משניים וקישורים פופולרים (איכות/ כמות של קישורים) בנוסף לייחודיות של הדומיינים השונים מהם מגיע כל  קישור.

כבר הראנו והוכחנו שרק כמות של קישורים אינם הגורם היחידי והמכריע לקידום בדירוג של גוגל, צריך לדאוג ליישם את שניהם , גם “כמות גבוהה” וגם “איכות גבוהה” שפירושו גם  קישורים  ממקורות יחודיים ולא מאותו המקור, ממילות מפתח מתאימות במלל הראשי של האתר. אלו הגורמים העיקריים שישפיעו   בצורה משמעותית להעלאת האתר למקום גבוה בגוגל.

בחלק זה אנו נדון בגורם  מילות המפתח בכותרת ותגי המטה של האתר כחלק חשוב מגורמי הדירוג שאובחנו כמשמעותייםלקידום במנועי חיפוש. אלו אולי הגורמים הכי משפיעים על הדירוד של האתר במנועי החיפוש, וכמובן על התנהגות הגולשים .

סימפטום השימוש בתגי-המטה לקידום היה בסוף שנת 2008 ובתחילת 2009 כגורם המכריע ביותר, אך על פי נתונים סטטיסטים רוב מקדמי האתרים דירגו את מילות המפתח במלל בגוף הטקסט  כגורם מכריע ביותר.אם נבחן ונאמת את החשיבות של תגיות המטה והכותרות נוכל להגיע למסקנות מענינות.

לקחנו כדוגמאאת ביטוי המפתח בחיפוש “מסכי פלזמה” וקיבלנו  248 אלף תוצאות , אספנו נתונים על כותרות תגית הכותרת  במיקומים ראשונים ואחרונים (לדוגמא : מקום 1,  5,  10,  .. ואחרונים 400, 600 ,  800..).

בכדי לבחון במדויק נניח שבכותרת זו התוצאות הן יותר מדויקות בחיפוש כמו: “מסכי פלזמה: רזולציה גבוהה  42 אינץ’ ” משמעו שהמילים העיקריות של מסכי פלזמה כלולים בתוצאה.

ניתן לחשב את החשיבות בפשטות אם ניקח את מילות החיפוש שהכנסנו “מסכי פלזמה” ונדרג את אחוז מילות המפתח שמופיעים בתוצאות החיפוש על יד חלוקה של מספר המילים בחיפוש (שהוא במקרה שלנו 2) למספר מילות המפתח שמופיעות בתוצאות החיפוש (“מסכי פלזמה” מופיע בתוצאות של “מסכי פלזמה רזולציה גבוהה 42 אינץ’” )   % נוכחות =2/2 =   100% אם במקרה התוצאות היו כוללות “פלזמה עם רזולציה גבוהה 42 אינץ’ ” אז % הנוכחות של ביטוי החיפוש היה רק 50%  (2 מילות חיפוש מופיעה רק אחת  1/2= 50).

אם נעמיד למבחן חיפושים יותר מדויקים ומסורבלים החישוב יבוצע  על ידי הממוצע של אחוז כל כל מילה ממילות החיפוש, לדוגמא  : בחיפוש “ וילונות לבית בסגנון רומי” נקבל מרחב תוצאות ונאבחן 6 מהם (זוכרים? 3 ראשונים ו- 3 אחרונים) והתוצאות כוללות כמובן ביטויים אחרים כגון “וילונות משי לבית ולמשרד” או  “עיצוב וילונות ללקוחות פרטיים” אז המילים בחיפוש לדוגמא מופיעות בסדר להלן:

וילונות = 6/6  =100%

לבית = 2/6 = 33%

בסגנון= 1/6 =17%

רומי = 3/6 =50%

—————————–

סה”כ   = 200  והממוצע הוא  50%  (200/4)  מספר זה הוא חשוב מאוד וככל שהוא גדול יותר מילות החיפוש  אחרי המילה העיקרית והראשונה  אנו מתרחקים מדירוג גבוה בגוגל.

מכאן ש %  דירוג ההופעה של מילים אלו בתוצאות חיפוש הוא  1-50% =50%

אם הממוצע היה 70%  אז הדירוג היה  1-70 =   30%   וככל שמספר זה גבוה  כך שאר מילות המפתח קרובות למילת העוגן שבמקרה שלנו היא “וילונות“.

עכשיו כשחישבנו את חשיבות הביטויים המשניים בחיפוש אפשר לחשב גם את הדירוג הכללי של ביטויי החיפוש שלנו. (מילות מפתח שמופיעות בכל מקום בתגית הכותרת ולא רק במקום הראשון – תחילת הכותרת).

דירוג כללי של מילת מפתח שמופיעה בכל מקום בתגית הכותרת = (הופעת מילת המפתח)*(קירבתה לראשית הכותרת)*(דומיננטיות או חוזקתה של המילה).

דירוג גבוה מתפרש כך שההתאמה המדויקת של מילת החיפוש נמצא בתגית הכותרת ובנוסף היא  גם דומיננטית. במקרה זה סביר להניח שדירוג  כללי של מילה בתגית הכותרת הן אלה של אתרים שמופיעים בדירוג גבוה בחיפוש של מילה זו בגוגל, ואם לא , אז סביר להניח שחשיבות המדדים יורד בהשוואה למדדים אחרים, עם סימני חשיבות יותר רלוונטים כמו מלל מעוגן או מושרש.

תוצאות מבחן זה הראה לנו שיש יחס “חלש” בין דירוג של תגית הכותרת בהשוואה למיקום בתוצאת החיפוש בגוגל. ההסבר לכך הוא שהתופעה היא אחידה, ירידה בדירוג הכללי של תגית הכותרת מהתוצאות הגבוהות בגוגל ועד לתוצאות הנמוכות, למרות שאלו ממצאים חלשים.

למרות שאומרים שכותרת המטה תג בדירוג גבוה אינה המרכיב החשוב והעיקרי בכלל הדירוג של גוגל  (לפחות לא כמו נוכחות מילות מפתח במלל ראשי ופותח) עדיין תגית הכותרת עם מילים ותיאור מדויק תורם לקידום האתר בתוצאות החיפוש.

קידום אתרים במנועי חיפוש צבר תאוצה גבוהה בשנים האחרונות, דעתי המקצועית מדברת על כך שהנושא עוד בחיתוליו ועדיין לא החל למצות עצמו , אך בואו נשאיר נושא זה לדיון נפרד.

אני רוצה לדבר על השלב שאחרי הקידום אתר ברשת. השלב בו כבר מיציתם את ההשקעה ואתם כבר בעמוד ראשון בגוגל : יש לכם כניסות יומיומיות לאתר אבל אתם לא מצליחים להמיר את הכניסות לכסף.

בואו נעבור על המדדים המשפיעים ביותר ונראה אם נוכל להגיע למסקנות ברורות לגבי המדדים הללו והשפעתם על תוצאות החיפוש:
1. תוכן – רלוונטיות ומיקוד לפי מילות מפתח
2. קישורים נכנסים לאתר.
3. קישורים פנימיים באתר
4. רמת המוכנות של האתר מול זחלני מנועי החיפוש – למשל זמן עלייה, עמודים מאונדקסים וכדומה.

קישורים נכנסים
על פי מסקנות אתר SEOMOZ זהו המדד החשוב ביותר מהשלושה הראשונים ויש לו השפעה של כ 73 אחוז על תוצאות החיפוש.
כעת נוכל לבדוק על ידי בחירה פשוטה של ביטוי תחרותי את תוצאות החיפוש :
נבחר ביטוי תחרותי וקשה לקידום ונבדוק את האתרים שנמצאים במקום ראשון שלישי חמישי ועשירי.
כעת נרשום לפנינו את האתרים שמופיעים בדירוג נמוך של תוצאות החיפוש – למשל מקום 300 או מקום 400

נשתמש באתר:http://www.backlinkwatch.com על מנת לבדוק מאיזה עוגני קישורים יש קישור אל האתרים שמדורגים בעמוד ראשון.
כעת נספור את כמות הקישורים הנכנסים לאותם אתרים המגיעים מדומיינים שונים .
כעת נבדוק את רמת הרלוונטיות של אותם קישורים כלפי העמוד אליו הם מקשרים. לפי נושא המאמר והקטגוריה אליה משוייכת מילת הקישור.
הניקוד יבוצע כך:
חוסר רלוונטיות = נקודה אחת
רלוונטיות במידה בינונית= 10 נקודות
רלוונטיות גבוהה בין הדומיינים = 100 נקודות
כעת נסכם את כמות הקישורים X מספר הנקודות לכל קישור מכל דומיין ייחודי.
המספר שנקבל מייצג את הניקוד עבור המדד שנקרא קישורים נכנסים ביחס לאתר המקודם.

כעת נכפילת את סך הקישורים שמצאנו בדומיינים שונים בסכום של הניקוד שנתנו לכל קישור מאותו דומיין
נראה שנקבל יחס יש בין התוצאות חיפוש לבין הניקוד הכולל במדד או פקטור זה.

מדד נוסף וותיק שקיים בגוגל וקשור גם למדד ה PageRank הוא איכות הקישור הנכנס לאתר.
כלומר כמה קרוב הדומיין או האתר ממנו יוצא הקישור – להיות אתר אוטוריטה מבחינת גוגל- אתרים מוסמכים הינם אתרים שגוגל “סומך” עליהם ונותן להם דירוג גבוהה בחישוב איכות הקישור היוצא מהם .

הכל מתחיל מהדברים הקטנים, בתחילה זה היה הלבוש שאכן התחיל מאדם וחווה, לאחר מכן באדם עבר לעיצוב המערה שבא היה מתגורר עם משפחתו, ובימים אלה אנו מקפידים על כל פרט בעיצובו של הבית , אנו כותבים ספים, לומדים בבתי ספר, וחלקנו עוסק מקצועית בעיצובם של בתים, אם זו דלת הכניסה, הגן והפרחים, החלונות, או אפילו שולחן האוכל.

בסופו של דבר הפרטים הקטנים מהווים חלק נכבד מאוד בתמונה הגדולה , והתוצאות משקפות אותנו, אם זה בריהוט המטבח וחדרי השינה, או בשער המוביל לרחבת החניה , או בעיצוב הפנימי של הקירות, התיקרות, או האביזרים הקטנים שאנו רוכשים במשך המסע הארוך שנקרא עיצוב בית.

למאמר בגרסתו המלאה אודות עיצוב בתים

לעניין ה”אח הגדול” שבוחן ורואה כל התרחשות וכל תנועה וירטואלית שאנו עושים, גוגל לא רק צופה בפופולריות של אתר מסויים ת ולא רק בכמות התנועה שיש לאתר . להרחבה בנושא “האח הגדול” וגוגל ב SKALA