החלטתי לקחת את הנושא לבדיקה ולחקור כיצד גוגל אוהב לקרוא את השפות האחרות של האתר שלנו כאשר הדומיין המרכזי מחזיק את השפה הדומיננתית יותר של האתר.  לאחר חיפוש של מאמרים בנושא הקשורים לקידום אתרים ושפות נוספות לאתר , התבהרה לי התמונה: אני לא היחידי שנמצא בדילמה הזו , ויש עוד המון שמשקיעים לא מעט על מנת למצוא את התשובה החד-משמעית .

ברוב המקרים שבהם הנושא עלה לדיון , הוצגו טיעונים שהתבססו על דוגמאות מיישום אצל חברות גדולות ואצל גוגל באתרים השונים שלה.

על מנת לעשות קצת סדר בדברים , אציג את האפשרויות שניתן ליישם מספר שפות בפיתוח אתרים ולאחר מכן נראה כיצד כל שיטה או אפשרות כזו משפיעה או יכולה להשפיע על קידום האתר שלנו.

שיטת הפרמטר בכתובת ה URL
זוכרים איך נהגנו לפתח אתרים לפני מספר בודד של שנים ? עם שליחת פרמטרי ה CLIENT  ב POST  או GET  בכתובת היעד לשרת . בצורה דומה השיטה של החלפת שפה לאותו עמוד מבוצעת , שליחת מזהה או מחרוזת מזהה של השפה הרצויה לשרת , תרגום של זה לטעינת העמוד הדינאמי הרלוונטי מבסיס הנתונים והצגת העמוד בשפה הנבחרת בדפדפן.

לשיטה זו יש 3 חסרונות עיקריים :
בכל פעם שנרצה לקשר לעמוד בשפה מסוימת , נצטרך “לנחש” את הפרמטר בשדה הכתובת URL  , ולא תמיד נזכור מה הפרמטר הנדרש.

1. חישבו על הזחלן של מנועי החיפוש : אם במקרה לא יצא לו  לעבור / לעקוב אחר קישור לעמוד בשפה זו , העמוד בשפה הזו לא יאונדקס .
2. יהיה לנו קשה לבצע הפרדה ברורה בניתוח הנתונים הסטטיסטיים של העמודים לכל שפה. מכיוון שלכל עמוד ישנם מספר מופעים (לכל שפה אחד) ולכן ההבדלה כאן קשה יותר.

שיטת הסאב-דומיין
שיטת ה SUBDOMAIN  למשל :  English.mywebsite.com לכל שפה עושה הפרדה דיי ברורה ויש לה יתרונות אך גם חסרונות , היתרונות העיקריים הם:

1. ישנה הפרדה ברורה בין שפות התוכן .
2. בסריקה של הזחלן (Crwaler) את האתר , קיימת חציצה מובהקת בין כל דומיין לדומיין ואין כפילויות של עמודים .

החסרונות בשיטה זו , היא התחזוקתיות : נדרשת הגדרה בצד השרת הכוללת פתיחת רשומה ב DNS  והגדרה מתאימה לכך בשרת ה WEB  שלנו .

שיטת תת-ספריה
בשיטת התת תיקייה לכל שפה נרצה לפתוח תיקייה משלה ולתת לה את השם המתאים למשל:
www.mywebsite.com/english וכו’ לכל שפה נוספת .

שיטה זו מאד פופולרית אם משוים את האתרים הגדולים כמו Microsoft וגוגל (www.microsoft.com/en)  לשיטה זו מספר יתרונות מבחינת הקידום:
יש הפרדה ברורה לכל תיקייה מבחינת הזחלנים .
אנו יכולים לשלוט בעזרת robots.txt אחד על איזה תיקייה (שהיא בעצם תת אתר) נרצה שהזחלו יעבור ואיזה לא.

1. ניתוח דוחות סטטיסטיים יראה הפרדה מובהקת בין שפה לשפה.
2. הפרדה כזו מאפשרת לנו ליישם עותק של קובצי האתר לכל שפה בהתאם , ובסיס נתונים נפרד לכל שפה.

החסרון בשיטה זו הוא שאנו צריכים ליישם שינויים והתאמות בבסיס הנתונים כך שלמשל מיקום של תמונות יתאים לכל תת- תקייה בהתאם למיקום הקבצים בשרת .

לסיכום:
נראה שמבחינת מנועי חיפוש , ושיקולי הפיתוח של האתר , הפרדה של תת-תיקייה לכל שפה נוספת היא הפתרון האופטימלי .

1. עשו שימוש בתגי H1,H2,H3 בכותרות הפסקאות והתוכן .
   שימוש בתגיות אלו מלמדות את מנוע החיפוש את הרלווטיות והקדימות של כל פיסקה ופיסקה.
2. שימוש בתגית <strong> במילות מפתח מודגשות , שימוש תגית זו מיועד להדגשת קטעי תוכן יותר חשובים לא רק לגולש אלא גם למנוע חיפוש
3. תגי META – עשו שימוש בתגיות אלו בצורה משכילה – תוכלו לקרוא את הטיפים בנושא שימוש בתגיות אלו 
4. אל תסתירו טקסט מעיני מנועי החיפוש – תגרמו לגוגל להעניש את האתר שלכם. 
5. היוועצו עם חברות לבניית אתרים באשר לאופטימיזציית קוד האתר